מרכז מידע לנוטריון

סמכויות הנוטריון

סמכויות הנוטריון מוגדרות בחקיקה לצד יחוד פעולות, שרק נוטריון רשאי.ת לבצע.
חוק הירושה גם הוא מגדיר את מעמד הנוטריון כמקביל למעמד שופט.

נוטריון דיגיטלי

עדכונים מקצועיים

מפגשי ZOOM

דף הבית

חוק הנוטריונים : סמכויות הנוטריון

7. נוטריון מוסמך --

(1) לאמת חתימה על מסמך;
(2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
(3) לאשר נכונותו של העתק מסמך;
(4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
(5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
(6) לאשר שאדם פלוני חי;
(7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
(8) לערוך העדה של מסמך סחיר;
(9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
(10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
(11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

חוק הנוטריונים, סעיף 7

חוק הירושה : צוואה בפני נוטריון

22. (א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.
(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.
(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.
(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.

חוק הירושה, סעיף 22

חוק הנוטריונים : פעולות שרק נוטריון מוסמך לבצע

כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, הפעולות הבאות יבוצעו בידי נוטריון בלבד:

(1) לאמת חתימה על מסמך;

(3) לאשר נכונותו של העתק מסמך;

(7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי;

(8) לערוך העדה של מסמך סחיר;

(9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;'

חוק הנוטריונים, סעיף 8

סירוב הנוטריון למלא תפקיד

סעיף 12 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, קובע כי "עורך דין רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לקבל עניין לטיפולו: החליט עורך דין שלא לקבל עניין לטיפולו, יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר".

האם נוטריון חייב לקבל כל פנייה אליו או שמא הוא יכול לסרב לקבל פנייה שהובאה לטיפולו, וזאת מעבר לרשימת המקרים בהם לנוטריון אסור ליתן אישורים (כגון קרוב, שותף וכד')?

משאין התייחסות בדיני הנוטריונים לסוגיה מסוימת יש לפנות אל הכללים החלים על הנוטריון כעורך דין.

משכך נכונה ההפנייה אל כללי לשכת עורכי הדין, המאפשרים לעו"ד שלא לטפל בעניין על פי שיקול דעתו.

סוגיה מאתר משרד המשפטים

חוק הנוטריונים : איסור שימוש בסמכות לטובת קרובים

(א) לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.

(ב) לענין סעיף זה, "קרוב" של הנוטריון –

(1) בן זוג;

(2) הורה, הורה הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;

(3) אח או אחות ובני זוגם.

חוק הנוטריונים, סעיף 10

חוק הנוטריונים : איסור שימוש בסמכות לטובת עבירה פלילית

47. נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר

חוק הנוטריונים, סעיף 47

האם נוטריון יכול לאמת מסמך בעניין של עצמו?

לא ניתן לעשות אימות של מסמך בעניין של עצמו, שכן סעיף 10 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 קובע כי לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בעניין של עצמו וכו

סוגיה מאתר משרד המשפטים

רכיב המודעות בחוק הנוטריונים

נוטריון הוזעק לבית חולים להחתים אדם המרותק למיטתו על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לביצוע פעולות במקרקעין, ושכח תעודת רופא. המרותק למיטתו היה אדם בודד וערירי, ומצבו עורר את חשדות הצוות הרפואי, שפנה למשטרה. הנוטריון נעצר והוגש נגדו כתב אישום בהתאם לסעיף 47 לחוק הנוטריונים, שקובע כדלקמן:
"נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו, כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר."
בערכאה הראשונה זוכה הנוטריון, ועל כך הפרקליטות ערערה. ביום 20.1.19 ניתן בבימ"ש המחוזי בירושלים פס"ד, שקיבל למעשה את ערעור הפרקליטות. והוא הורשע בדינו וקיבל 7 חודשי עבודות שירות. כתוצאה מכך הגיש בר"ע לעליון.
נראה שההרשעה מוצדקת, כיוון שאם נוטריון פוגש בבית החולים אדם במצב קוגנטיבי לא טוב, לא היה צריך לעשות לו אישור נוטריוני. אמנם לנוטריון לא רווח בפעולה הנוטריונית, ולא היה לו חלק במעשה הפלילי.
עם זאת, בימ"ש המחוזי הלך רחוק מדי, בקבעו שהפרשנות של "ביודעו" לפי סעיף 47 לחוק הנוטריונים היא שדי להוכיח מודעות ברמה של קלות דעת ועצימת עיניים, כדי לראות את הנוטריון אחראי בפלילים. בימ"ש למעשה מטיל על הנוטריונים אחריות כבדה מאד. המקרה הוא בודד אבל ההלכה היא גורפת, שלא די בתעודה רפואית כדי שהנוטריון ישתכנע שהחולה הבין את משמעות הפעולה, אלא בימ"ש מרחיב את אחריות הנוטריון גם לתוצאותיה. זיש לציין, שתעריף שכר הנוטריון הנמוך לא מצדיק הטלת אחריות כה כבדה, והסיכון גדול מאד.

ועדת הנוטריונים סבורה, כי כדי להרים את רף המודעות כדי להרשיע נוטריון בפלילים מכוח סעיף 47 לחוק הנוטריונים אין די בקלות דעת אלא יש צורך במודעות מלאה – ידיעה פוזיטיבית ולא קלות דעת ועצימת עיניים. לדעת הועדה, יש לפרש את סעיף 47 על דרך הצמצום.
כמו כן, ככל שתגיע לוועדה פנייה להצטרף כידיד בימ"ש (היו"ר אלפסי יבדוק זאת עם הגורם שפנה אליו), תשקול הוועדה להמליץ בחיוב על ההצטרפות למועצה הארצית.

פרוטוקול ועדת נוטריונים 21/02/20,חוק הנוטריונים, סעיף 47