מרכז מידע לנוטריון

תצהירים והצהרות

תקנות הנוטריונים מגדירות את מסגרת עריכת התצהיר וקבלתו
תוך התייחסות להנחיות בפקודת הראיות (נוסח חדש)

תקנות הנוטריונים : תצהירים והצהרות

14 .(א) נוטריון העורך אישור על קבלת תצהיר או הצהרה אחרת, ינהג בנוסף לאמור בחוק ובתקנות אלה, לפי הענין, גם לפי הוראות סעיף 15 או התוספת השניה לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ,בשינויים המחוייבים.
(ב) על אף האמור בתקנה 7 לא יקבל הנוטריון תצהיר או הצהרה אחרת הכתובים בשפה שהנוטריון אינו מבין אותה.

14א. (א) נוטריון העורך אישור על קבלת תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם לענין נאמנותו לשפת המקור של תרגום שערך, יציין על גבי האישור: "אישור זה אינו מהווה אישור נכונותו של התרגום על ידי הנוטריון על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976."
(ב) הנוטריון יסביר למבקש האישור קודם לעריכת האישור את משמעות ההערה על גבי האישור כאמור בתקנת משנה (א).

תקנות הנוטריונים

האם שכר הטרחה עבור תצהיר משתנה בהתאם למספר העמודים?

לא. מדובר בסכום אחיד הקבוע בתקנות, ולא ניתן לגבות יותר, אם מספר עמודי התצהיר גדול יותר.

שאילתא שנדונה בועדת נוטריונים ביולי 2014

הכנת תצהיר נוטריוני בארץ לאחר פגישה עם הלקוח בחו"ל

האם נוטריון יכול להכין תצהיר נוטריוני בארץ לאחר שנפגש עם לקוחו בחו"ל לשם העברת זכויות בדירת הלקוח הנמצאת בארץ?

פעולת נוטריון ישראלי בחו"ל –ישנם שלושה תנאים מרכזיים לביצוע פעולה נוטריונית בחו"ל והם:
1. הדין המקומי אינו שולל את הפעולה הן מבחינת הדין הנוטריוני המקומי והן מבחינת דיני המסמך מקומי;
2. האישור הנוטריוני תקין ותקף מבחינת דיני הנוטריון הישראליים ;
3. המסמך תקף בישראל מבחינת הדינים האחרים הרלוונטיים לפעולה;.

לגבי התנאי הראשון - על הנוטריון לברר כי הדין הזר מתיר לנוטריון ישראלי לפעול בארץ הזרה ולאמת לחתימה על תצהיר של אדם הרתוק למיטתו.

לגבי התנאי השני - על הנוטריון לפעול כנדרש בחוק הנוטריונים הישראלי ותקנותיו לעניין זיהוי החותם, לעניין צירוף חוות הדעת הנדרשת ולעניין אופן עריכת המסמך. נוסח האישור והצרופות ועניין גביית השכר וכיוב'.

יודגש, נוטריון המבצע פעולה נוטריונית בחו"ל של אימות חתימה מזהה את הניצב בפניו, מחתים אותו על המסמך אך "סוגר" את המסמך בסרט וחותם רק בהגיעו בחזרה לארץ שכן חל איסור על הוצאת החותם והחותמת מתחומי משרדו של הנוטריון.

לגבי התנאי השלישי- סוגיית אימות חתימה על תצהיר בחו"ל טרם הוכרעה, ותוקפו של תצהיר כזה מבחינת דיני הראיות בישראל ועל כן תנאי זה נתון בסימן שאלה.

3. החתמת אזרח ישראלי על תצהיר בחו"ל:
ועדת האתיקה אינה מוסמכת לקבוע את התוקף הראייתי של מסמכים שנחתמו בחו"ל נוכח הוראות הדין החל והמחייב בקשר לכל אחד מהם.

כך, למשל, תקפותו של ייפוי כוח מוכרעת על ידי דיני השליחות והראיות, ועורך דין הפועל מכוח ייפוי כוח חייב להיות משוכנע בקיומם של שלושה תנאים מצטברים – קיומו וזהותו של הלקוח, קיומה של שליחות ושהפעולה שהוא מבצע נכללת בייפוי הכוח שניתן (ר' החלטת ועדת האתיקה הארצית את/313/09 בביטאון "אתיקה מקצועית" 36, שעניינה "תקפות ייפויי כוח שנחתם בחו"ל ללא אימות חתימה").

באשר לתצהיר, הסמכות לאשר תצהיר כמובנו בפקודת הראיות הנה סמכות ייחודית לבעלי תפקיד וביניהם עורך דין, אשר באמצעות אזהרת המצהיר ואישור חתימתו גובה עדות עליה מסתמך בית המשפט.

אזהרה זו היא תנאי חיוני להפיכת המסמך לתצהיר, והאזהרה תהיה משוללת תוקף אם היא נעשית במקום בו חוקי המדינה אינם חלים.

על כן, ועדת האתיקה מצאה כי בנסיבות בהן לא ניתן להחתים מצהיר בדרך הקבועה בפקודת הראיות, על עורך הדין הפונה, לפנות לבית המשפט או לגוף אליו מוגש התצהיר (ולצד שכנגד) ולהציע את המסמך הזמני (שאינו תצהיר) לקידום העניין ועד להגשת תצהיר כדין.

4. על כן, עמדת ועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין הינה כי יש לערוך את הבדיקות הנדרשות, כמפורט לעיל במדינה הרלוונטית ובכפוף למפורט בסעיף 3 לעיל.

שאילתא שנדונה בועדת נוטריונים בנובמבר 2022

פקודת הראיות: תצהירים והצהרות

15. (א) מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

פקודת הראיות

פקודת הראיות, התוספת השניה: תצהירים והצהרות

הגדרות
1. בתקנות אלה –
"משביע" – רשם או שופט בית משפט שלום המשביע אדם או מקבל ממנו תצהיר;
"תצהיר" – לרבות תעודה או מסמך שעליהם בא תצהיר.

שמו ומענו של המצהיר
2. בתצהיר יפורשו שמו המלא של המצהיר, עסקו או מקצועו ומענו.

צורתו של תצהיר
3. תצהיר יכול שיהא ערוך בגוף מדבר או בגוף נסתר, ומותר לחלקו לשם הנוחות לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים.

תיקונים צריכים קיום
4. כל ביני-שיטין, שינוי, מחק או טשטוש, שחלו בתצהיר לפני שנשבעו עליו, טעונים קיום בידי המשביע, בחתימת שמו, או ראשי תיבות של שמו, בשוליים שלצדם.

תצהיר שאינו ניתן לקריאה
5. אם התצהיר אינו ניתן לקריאה או קשה לקריאה, או שלדעת הנדרש להשביע הוא כתוב באופן המקל על שינוי-מרמה, רשאי הוא לסרב להשביע ורשאי לבקש שהתצהיר ייכתב שנית.

חתימת המצהיר
6. המצהיר יחתום על התצהיר במעמד השבועה, ואם אינו יכול לכתוב, יטבע בו סימנו במעמד המשביע.

מודעת ההשבעה
7.בסמוך לסופו של תצהיר ולשולי הנייר תבוא מודעת ההשבעה, כתובה בלי ביני-שיטין, שינוי, מחק או טשטוש וחתומה בידי המשביע; במודעה יפורשו –
(1) שמותיהם של המצהיר והמשביע;
(2) תאריך ההשבעה ומקומה;
(3) שהשבועה על התצהיר ניתנה בפני המשביע;
(4) אם המצהיר הוא עיוור או אינו יודע קרוא וכתוב – שאמנם כן הוא ושהתצהיר נקרא באזניו במעמד המשביע ונראה שהמצהיר הבין את תכנו, ואם טבע המצהיר את סימנו במקום חתימה – שאמנם כך עשה במעמד המשביע;
(5) פרטים נחוצים אחרים.

תצהיר משותף
8. נצטרפו מצהירים אחדים לשבועה על תצהיר אחד, ייכתבו במודעת ההשבעה שמות כולם ויפורש שכל אחד מהם נשבע על אמיתות הענינים שאמר בתצהיר.

שינוי בתצהיר
9. המשביע לא ירשה שינוי בתצהיר בלי שיושבע עליו שנית, ואם כבר הוספה על התצהיר מודעת ההשבעה, יוסיף עליו מודעה חדשה שיצויין בה השינוי; הוא גם רשאי שלא להרשות שבועה חדשה, אלא לדרוש שהתצהיר ישוב וייכתב מחדש.

נוסח השבועה
10. המוסר תצהיר בשבועה ינקוט לשון ברוח זו:
"אני נשבע באלוהים, כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והנשבע יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה (או במסמך אחר, לפי הענין) הוא נכון."

המוסר תצהיר בהן צדק ינקוט לשון ברוח זו:
"אני מצהיר בהן צדק כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והמצהיר יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה הוא נכון."

ואם היה התצהיר בהצהרה שלא בשבועה ושלא בהן צדק יוסיף מלים אלה:
"אני מוסר הצהרה זו מתוך אמונה בלב שלם שהיא נכונה."

פקודת הראיות