מרכז מידע לנוטריון

תעודת רופא

אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו,
נדרשת בדיקת רופא.ה ביום התתייצבות בפני הנוטריון, ותעודה רפואית שחתמ.ה עליה הרופא.ה

נוטריון דיגיטלי

עדכונים מקצועיים

מפגשי ZOOM

דף הבית

תעודה רפואית

"לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון."

תקנות הנוטריונים, סעיף 4

שמירת סודיות רפואית

האם נוטריון, שאימת חתימה על יפוי כוח בהסתמך על תעודה רפואית, רשאי להציג את התעודה הרפואית עפ"י הוראה בכתב מאת מיופה הכוח (הפועל בשם מייפה בכוח)?

תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים קובעת כי "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון".
על פי סעיף זה, הנוטריון יצרף את התעודה הרפואית לעותק האישור הנשמר בידיו.

סעיף 28 לחוק הנוטריונים קובע: "נוטריון ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על דין, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם ויתר הלקוח בכתב על שמירת הסודיות.

על פי האמור בסעיף 28 לחוק הנוטריונים נראה כי ניתן להעביר את התעודה הרפואית רק במידה והלקוח (מייפה הכח) ויתר בכתב על שמירת הסודיות. לדעתנו, וכך גם על פי המלצת ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, יש לציין על גבי האישור הנוטריוני. הערה: "הוצגה בפני הנוטריון תעודה רפואית כדין".

סוגיה מאתר משרד המשפטים

רכיב המודעות בחוק הנוטריונים

נוטריון הוזעק לבית חולים להחתים אדם המרותק למיטתו על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לביצוע פעולות במקרקעין, ושכח תעודת רופא. המרותק למיטתו היה אדם בודד וערירי, ומצבו עורר את חשדות הצוות הרפואי, שפנה למשטרה. הנוטריון נעצר והוגש נגדו כתב אישום בהתאם לסעיף 47 לחוק הנוטריונים, שקובע כדלקמן:
"נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו, כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר."
בערכאה הראשונה זוכה הנוטריון, ועל כך הפרקליטות ערערה. ביום 20.1.19 ניתן בבימ"ש המחוזי בירושלים פס"ד, שקיבל למעשה את ערעור הפרקליטות. והוא הורשע בדינו וקיבל 7 חודשי עבודות שירות. כתוצאה מכך הגיש בר"ע לעליון.
נראה שההרשעה מוצדקת, כיוון שאם נוטריון פוגש בבית החולים אדם במצב קוגנטיבי לא טוב, לא היה צריך לעשות לו אישור נוטריוני. אמנם לנוטריון לא רווח בפעולה הנוטריונית, ולא היה לו חלק במעשה הפלילי.
עם זאת, בימ"ש המחוזי הלך רחוק מדי, בקבעו שהפרשנות של "ביודעו" לפי סעיף 47 לחוק הנוטריונים היא שדי להוכיח מודעות ברמה של קלות דעת ועצימת עיניים, כדי לראות את הנוטריון אחראי בפלילים. בימ"ש למעשה מטיל על הנוטריונים אחריות כבדה מאד. המקרה הוא בודד אבל ההלכה היא גורפת, שלא די בתעודה רפואית כדי שהנוטריון ישתכנע שהחולה הבין את משמעות הפעולה, אלא בימ"ש מרחיב את אחריות הנוטריון גם לתוצאותיה. זיש לציין, שתעריף שכר הנוטריון הנמוך לא מצדיק הטלת אחריות כה כבדה, והסיכון גדול מאד.

ועדת הנוטריונים סבורה, כי כדי להרים את רף המודעות כדי להרשיע נוטריון בפלילים מכוח סעיף 47 לחוק הנוטריונים אין די בקלות דעת אלא יש צורך במודעות מלאה – ידיעה פוזיטיבית ולא קלות דעת ועצימת עיניים. לדעת הועדה, יש לפרש את סעיף 47 על דרך הצמצום.
כמו כן, ככל שתגיע לוועדה פנייה להצטרף כידיד בימ"ש (היו"ר אלפסי יבדוק זאת עם הגורם שפנה אליו), תשקול הוועדה להמליץ בחיוב על ההצטרפות למועצה הארצית.

חוק הנוטריונים, סעיף 47 פרוטוקול ועדת נוטריונים 21/02/20, פס"ד מדינת ישראל נ' שעבן

הצורך בצמצום בהגדרת "מאושפז בבית-חולים" או "מרותק למיטתו"

עו"ד חיים הירשמן ציין את הבעייתיות בדרישת תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, האוסרת על נוטריון לתת אישור על עשיית פעולה בפניו, אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית.

עו"ד הירשמן טוען, כי לא כל מאושפז עם שבר ברגל או מרותק למיטתו בשל צינון חסר כושר לעשות פעולה נוטריונית, ולכן אין לחייב במקרים כאלה להציג תעודת רופא, כי ההגדרה הרחבה מביאה לתוצאות אבסורדיות.

בעניין זה עדכן היו"ר אסף ביטון, כי קיבל עדכון מהמחלקה לרישוי נוטריונים, כי תקנה 4(ה) צפויה לעבור שינוי באופן שיעמיד דברים על דיוקם. על פי הצפוי, התקנה תצומצם רק למצבים רפואיים-קוגנטיביים ולא למצבים רפואיים-פיזיים (שבר, צינון וכיו"ב).

פרוטוקול ועדת נוטריונים 21/02/20

נוהל קבלת תעודה רפואית מבית-החולים

ועדת הנוטריונים דנה בגיבוש נוהל שיסדיר את אופן מתן התעודה הרפואית באמצעות רופא של בית החולים, בשיתוף עם משרד הבריאות. במסמך המצ"ב נסקרו בקצרה העקרונות שיהוו מצע לגיבושו של הנוהל המבוקש:
א. על פי תקנות הנוטריונים, כל פעולה נוטריונית, הנעשית ע"י אדם המאושפז בבית חולים, צריכה להיות מלווה בתעודה רפואית הנושאת את תאריך יום ביצוע הפעולה, אשר מאשרת את כשירותו הרפואית של מבקש השרות לעשות את אותה פעולה בפני נוטריון. לצורך כך, נזקקים הנוטריונים לרופא במוסד בו מאושפז מבקש השרות.
ב. על הנוטריון לפנות בכתב אל מנהל המחלקה בה מאושפז מבקש השרות. הבקשה תכלול הסבר קצר על סוג הפעולה הנוטריונית אשר המאושפז מבקש לעשות, מבלי שתהיה פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח.
לבקשה יצורף עותק ריק של התעודה הרפואית לפי הדוגמא שבתוספת הראשונה לתקנות הנוטריונים, על מנת שמנהל המחלקה ו/או הרופא יידע מראש את מהות האישור המבוקש.
ג. מנהל המחלקה יתאם עם הנוטריון מועד לבדיקה הרפואית ולעשיית הפעולה הנוטריונית, זאת בתוך פרק זמן שלא יעלה על 7 ימים באופן רגיל, ויכול שיעשה תוך פרק זמן קצר יותר במקרה דחוף שנסיבותיו יפורטו בכתב הבקשה הנ"ל.
ד. במועד המתואם, ייפגש הנוטריון טרם הבדיקה עם הרופא, שהוסמך ע"י מנהל המחלקה למתן השירות, ויציידו בתעודה רפואית (אם אין בידי הרופא התעודה לפי התקנות).לאחר הבדיקה (ובהנחה שמבקש השירות כשיר), ימלא הרופא את התעודה וימסור אותה לידי הנוטריון.
ה. התעודה עצמה או תוכנה לא יימסרו לצד שלישי ע"י הנוטריון, מבלי לקבל את אישור מבקש השירות על הסרת החיסיון הרפואי.
ו. אם מצא הרופא, כי מבקש השרות איננו כשיר לעשות פעולה בפני הנוטריון, יודיע הרופא לנוטריון את החלטתו / קביעתו.
ז. מאחר שהתעודה הרפואית הנ"ל אינה תעודה המונפקת לצורך או אגב ריפוי אלא לצורך משפטי, תישקל קביעת אגרה בגין קבלת התעודה, שבעלותה יישא מבקש השירות.